פרסום במתכונת של גישה פתוחה (Open Access) פירושו מתן גישה חופשית למקורות אקדמיים (מאמרים, ספרים, עבודות מ"א ודוקטורט, דוחות וכו'). הגישה הפתוחה מגדילה את החשיפה אל המאמרים ואת כמות הציטוטים שלהם במחקרים ובפרסומים אחרים. מדיניות הגישה הפתוחה נענית לדרישתם של גופים ציבוריים ושל קרנות מחקר, המתנים את תמיכתם במחקרים באמצעות מענקים (Grants) בחשיפתם המלאה של הפרסומים. הגישה הפתוחה מגדילה את הסיכויים לשיתופי פעולה בין חוקרים, ובין החוקרים לגופי מחקר שונים.

עלויות הפרסום בכתבי עת במתכונת של גישה פתוחה (Open Access) עלולות להיות גבוהות עבור החוקרים. על כן, הספרייה חתומה על הסכמים המאפשרים פרסום לחברי הסגל במכללה ללא עלות או בעלות מוזלת. על החוקר למסור את המאמר לפרסום באמצעות כתובת הדוא"ל של המכללה, להזדהות כחוקרים או כחברי סגל אקדמי של המכללה האקדמית כנרת, ולהמתין להנחיות מדויקות מהמו"ל שפניתם אליו.

משאבים בגישה פתוחה  – מו"לים שיש איתם הסכמים לפרסום בגישה פתוחה 

רשימת המולים ומציאת כתבי העת ספציפיים ניתן  לראות כאן   MALMAD’s open access agreements   
ומה הדבר אומר?

פרסומים  ההיברידים הם ללא עלות.
כתבי עת שנמצאים במסלול GOLD  חלים עליהם תשלומים, אמנם בהנחה אך יש תשלום.

ההסכמים שיש למכללה האקדמית  כנרת לשנת 2026

סיכונים  בפרסום בגישה פתוחה

• הפרסום בגישה הפתוחה מגדיל את הסיכונים לפגיעה בזכויות היוצרים של המחברים.
• הפרסום בגישה פתוחה מקשה על האבחנה בין כתבי עת שפיטים ובין כתבי עת שאינם עומדים בקריטריונים הנדרשים.
• הפרסום בגישה פתוחה עלול להוביל להיעדר בקרת איכות תקינה וביקורת עמיתים ראויה של המחקרים, ואפילו לעודד חוקרים לפרסם את מחקריהם בכתבי עת 'טורפים' (Predatory Journals) של מו"לים תאבי ממון.

האם קראת מאמרים בכתב העת הנבדק בעבר?

האם הוא מופיע במאגר JCR   שבו כתבי העת המקובלים למטרות קידום אקדמי.

ישנם כתבי עת רבים שאינם מופיעים בו, ואינם כתבי עת טורפים.

כאשר בודקים כתב עת לפרסום מומלץ לבדוק

1. שגיאות כתיב ודקדוק באתר המו"ל.
2. הבטחה לפרסום מהיר במיוחד של המאמר, ללא הסבר ברור על תהליך הפרסום.
3. אין לכתבי העת מדיניות ברורה של תשלום על הפרסום בגישה פתוחה (APC), ולרוב דרישת התשלום תופיע רק לאחר ההודעה על קבלת המאמר לפרסום.
4. כתבי עת אלה מתהדרים פעמים רבות ברשימה מכובדת של עורכים, שבדיעבד מתברר כי מעולם לא שמעו על כתב העת ואין להם כל קשר אליו. לעיתים העורכים אינם מוכרים כלל כחוקרים בתחום.
5. פרטי הקשר של כתב העת חסרים, חלקיים או גנריים, למשל עם כתובת דוא"ל ב-GMAIL או YAHOO.
6. אין לכתב העת Impact Factor, או שיש שימוש במדד מזויף, או בשמות מטעים של מדדים.
7. טווח הנושאים המכוסים בכתב העת כולל גם נושאים שאינם קשורים.
8. שם דומה לשם של כתב עת ידוע ומוכר, אך תחת מו"ל שאינו מוכר.
9. האם העורך הראשי ועורכי המשנה הם חוקרים מוכרים בתחומם? היכן פרסמו?
10. לכתב העת אין כלל ISSN, או שיש לו ISSN  שגוי.
11. האם כתב העת מתאר בבירור את תהליך ביקורת העמיתים (כולל מידע על המדיניות והנהלים)?
12. כתב העת אינו מופיע במאגרי מידע נחשבים כמו JCR ,WOS ,SCOPUS או ברשימת כתבי עת בגישה חופשית כמו DOAJ. ב-Google Scholar ניתן למצוא מאמרים מכתבי עת טורפים לצד מאמרים מכתבי עת לגיטימיים. אפילו ל-PUBMED מסתננים כתבי עת טורפים.

כלי  לזיהוי כתבי עת  ספרים וכנסים טורפים

Think. Check. Submit
Journal Quality List

כתבי עת טורפים מסווים עצמם ולעיתים עובר זמן עד שהרשימות לגביהם מתעדכנות. עם זאת תוכלו לנסות לבדוק את החשד במקורות הבאים:

• BEALL’s List of Potential Predatory Journals and Publishers
• Cabells Predatory   שמציג רשימה שחורה של כתבי-עת החשודים כטורפים ומדווח על הסיבות לחשד, בהתבסס על כ-60 כללים של אתיקת הפרסום של כתבי-עת בגישה פתוחה.

מדדים לצורך השוואה בין כתבי עת  לפני פרסום מאמר מאפשרים לבחור את כתב העת המתאים לך, וכן את חשיבות כתב העת והשפעתו לצורכי חשיפה בעולמות המחקר. זוהי דרך אוביקטיבית יחסית להעריך איכות וחשיפה של כתב-עת, אולם יש לזכור שקיימים הבדלים בשיטות החישוב, ומדדים אלה משקפים את הפופולריות של כתב העת ולא בהכרח את רמתו האקדמית.

מקורות

Journal Citation Reports     מאגר במנוי, מקבוצת מאגרי Clarivate המסתמך על אוסף כתבי עת אקדמיים במדעי הטבע, החברה והרוח, הקרוי Web of Science Core Collection. המאגר מאפשר חיפוש לפי שם כתב העת, מספר ISSN ותחומי מחקר, ומספק גישה לסוגים שונים של מדדים.

מדדים:

Journal Impact factor (JIF)   מדד כמותי המייצג את מספר הציטוטים הממוצע של פרסומים בתקופה מסוימת. ה- JIF  של כתב עת לשנה מסוימת הינו היחס בין מספר המאמרים הניתנים לציטוט שפורסמו בכתב העת בשנתיים הקודמות, לבין מספר הציטוטים של מאמרים אלה באותן שנתיים. המדד מאפשר להשוות בין כתבי עת שונים באותה קטגוריה.  מושפע ממספר גורמים, כגון: שנת הפרסום, תחום המחקר, סוגי מאמרים, שינויים בפורמט, בכותר ושפת כתב העת.

Journal Citation Indicator (JCI)    מדידת ההשפעה של כתב העת באמצעות נורמליזציה לפי תחומי מחקר שונים ולפי קצב הפרסום והציטוטים השונים שלהם. המדד מאפשר להשוות בין תחומים, שכן הוא לוקח בחשבון את המאפיינים הספציפיים של תחומים שונים ופרסומיהם

רביעון (Quartile)   מיקומו של כתב-העת בקטגוריה אליה הוא משתייך, בהתאם לערך מדד ה- JIF שלו

Scopus   הוא מאגר תקצירים וציטוטים במנוי, שהושק על ידי Elsevier. המאגר מאפשר, באמצעות הלשונית Sources, לחפש כתבי עת לפי תחומי מחקר, שם כתב העת, מו"ל ומספר ISSN.

SCImago Journal & Country Rank הוא מאגר רב-תחומי חינמי המבוסס על הנתונים של Scopus וניתן למצוא בו את ערכי המדד SJR ומידע על הרביעונים שאליהם משתייכים כתבי העת.

קריאה ועיונים נוספים  מומלצים באתרים הבאים

ספריית האוניברסיטה העברית  תמיכה במחקר

ספריית ארן – באר שבע   מדריכי מחקר

ספריית  בר אילן –  תמיכה במחקר ובפרסום

ספריית יונס וסוראיה נזריאן חיפה – משאבי הספרייה למחקר והוראה