ספריית המכללה האקדמית כנרת הנה ספריה אקדמית המשרתת את קהילת תלמידי המכללה, מרציה ועובדיה. האוסף מכיל כ 70,000 כותרים, מעל ל 800 כתבי-עת פעילים, 3000 קלטות וידאו, ועוד חומרים. בספריה ספרים בכל התחומים הנלמדים במכללה, ובנוסף אוספים גדולים באמנות ובספרות עכשווית. הספריה מאפשרת גישה לאינטרנט, ומנויה על מאגרי-מידע בכל התחומים, המספקים מאמרים בטקסט מלא. הספריה מעניקה שיעורי הדרכה לכל הסטודנטים בשימוש בקטלוג הממוחשב, במאגרי-המידע ובכל משאבי הספריה.
"…הספרייה האקדמית החדשה מעודדת את הסטודנטים לשבת בה גם בלי לקרוא. אפשר סתם לגלוש באינטרנט או לבהות במים…"
מן העתונות
הספרייה המרכזית במכללה האקדמית כנרת מבקשת לקרוא תיגר על המודל המוכר של ספריות אקדמיות. במקום להסכית הסטודנטים מעודדים ואף מתבקשים לדבר ביניהם, במקום מדפי ספרים עמוסים ודחוקים חללי הקריאה והלימוד מוצפים באור טבעי. הנוף של הכנרת שחופיה מרוחקים רק כמה עשרות מטרים מהמבנה, מוסיף נופך כמעט אירופאי לכל ההתרחשות – בפרט כאשר הרי הצפון מושלגים במשך כמה ימים בחורף.
הספרייה החדשה מבקשת למלא תפקיד חברתי-ציבורי בנוסף לתפקיד האקדמי, ולהיות מקום מפגש למשתמשי הקמפוס ולתושבי הסביבה, מסביר האדריכל החיפאי גבי שוורץ. משרדו, שוורץ-בסנוסוף אדריכלים ובוני ערים בע"מ, זכה בתכנון המבנה במסגרת תחרות סגורה שהתקיימה לפני כחמש שנים. הספרייה תשרת במקביל את הסטודנטים וסגל המרצים לצד ילדים ומבוגרים מישובי הסביבה. זהו מודל יוצא דופן שנתפר במיוחד בעבור המועצה האזורית עמק הירדן ודורש עוד תקופת ניסיון.
הספרייה, שנקראת על שם משפחת סקלאר האמריקאית (תורמות נוספות הן קרן רש"י והוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג), משתרעת על שטח של 3,000 מ"ר וממוקמת בחלקו המערבי של הקמפוס. היא מחולקת לארבעה מפלסים שמציעים חללים ואולמות בגדלים שונים וברמות משתנות של הפרדה אקוסטית. האולם המרכזי אינו מזכיר אולם קריאה טיפוסי במוסד אקדמי, אלא נראה יותר כמו טריבונה מעוצבת באצטדיון – גרם מדרגות רחב מעץ, משולב במערכת של רמפות, החוצה את החלל במרכזו וכולל פינות ישיבה. "ביקשו מאתנו לתכנן חלל של 350 מ"ר בעבור עיון לא-פורמלי", מסביר שוורץ, "במקום לסגור חדר ולתלות עליו שלט 'לא-פורמלי' החלטנו ליצור מוקד מזמין שיכול לשמש סטודנטים גם בזמן שיעור חופשי, אפילו אם אין להם שום כוונה לחפש ספרים או לשבת ללמוד. רצינו ליצור מקום שהסטודנטים יוכלו לבוא אליו בכיף, לגלוש באינטרנט, לקרוא עיתון ולהטעין את הטלפון הנייד".
ההשראה לטריבונה המרכזית נבעה מהטופוגרפיה של האתר – גבעה עדינה שהציעה בעבר לסטודנטים מקום מנוחה אל מול נוף הכנרת. "המסקנה שלנו היתה שאנחנו רוצים ליצור סביבה ולא בניין, תוך שימוש בנוף המדהים מסביב", מוסיף שוורץ. משום כך הותקן שם קיר מסך בן שלוש קומות הממסגר את הנוף ומלווה את הביקור בספרייה כמעט מכל מקום. הטריבונה המרכזית יכולה לשמש גם כאולם מאולתר לטובת הרצאות מזדמנות או אירועים חברתיים.
בצהרי יום לימודים מנומנם, שבועות ספורים אחרי פתיחת שנת הלימודים, הטריבונה היתה מלאה בפעילות – ציבורית ופרטית כאחד. כמה סטודנטים ישבו וקראו עיתון, סטודנט אחר תפס עמדה גבוהה ותיקתק על המחשב הנייד מסרים חשאיים. באזור שבו הטמפרטורות בקיץ נוסקות כמעט ל-50 מעלות כל חלל ממוזג נהפך מיד למקום מפלט ומפגש. לכן יש לציין לטובה את ההחלטה לאפשר פעילויות מסוג זה בתחומי הספרייה, עוד בשלב התכנון.
את שאר אולמות הקריאה והעיון מיקמו האדריכלים מצדי הטריבונה ומתחתיה. מערכת של גרמי מדרגות משניים מחברים בין מדפי ספרים, אזורי למידה בקבוצות וחדרי למידה סגורים. בקומת הקרקע של הבניין שוכן "החלל השקט", שמיועד לעבודה עצמאית ופרטנית. גם שם נפתח חלון פנורמי לנוף הכנרת ולמדשאה הסמוכה. חומרי הגימור – לוחות מחורצים של גבס, שטיחים מקיר לקיר ופרקט – נועדו לסייע להפרדה האקוסטית בין חללי המבנה.