משפחת יעקב פלמוני (1897-1971)

יעקב פלמוני נולד בעיירה הורושקי, בפלך ווהלין שבדרום-מערב רוסיה.

מנעוריו התבלט בכישרונותיו הרבים ועיקרי שבהם – יכולתו ללמוד בכוחות עצמו כל דבר הניתן ללימוד.

בשנת 1923 עלה ארצה עם משפחתו הצעירה והתיישב בשכונת בורוכוב שליד תל אביב (לימים גבעתיים).  ב-1925 הוזמן להיות מורה בנהלל, שם התפרסם בתצפיות טבע וחקלאות, והורה אותן לתלמידיו בעברית מתחדשת.

ב-1932 הוזמן להיות מורה בקיבוץ דגניה א', ולאחר שנות הוראה אחדות קבל על עצמו את הקמת "בית גורדון", בית לטבע ולחקלאות, לזכרו וברוח ערכיו והגותו של א.ד. גורדון.  בבית גורדון המשיך פלמוני בעבודתו המחקרית והקים בו תצוגות ואוספים יחודיים של חרקים ופוחלצים. הוא התפרסם בארץ ובעולם במחקריו האנטומולוגיים והבוטניים, כתב ערכים ל"אנציקלופדיה המקראית" והגדיר חרקים הקרויים על שמו. במקביל, הקים פלמוני, בתוך בית גורדון, ספרייה ייחודית ובה אוסף גדול ורב של ספרים, כתבי עת ופרסומים בנושאי חקלאות, החי והצומח של ארץ ישראל, התנועה הקיבוצית וכן ספרי יודאיקה רבים.

ספרייתו הפרטית של פלמוני נתרמה לספריית המכללה ע"י משפחתו בשנת 1998. 

בשנת 2015, ובעזרתו הברוכה של שלמה מנוח, איש דגניה א', הועברה כל ספריית בית-גורדון אל ספריית המכללה ואוספו הפרטי של פלמוני הוטמע אל תוך אוסף בית-גורדון.

כיום מוצבת בספרייה תצוגת זכרון והוקרה קבועה ליעקב פלמוני ולבית גורדון.